כל תכני עושים היסטוריה

כיצד משתנה הזהות החברתית שלנו בעקבות מלחמה? באיזה אופן השתנתה ההתנהגות החברתית של החברה הישראלית ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום כיפור? מה תפקידם של המנהיגים בתיווך מציאות מורכבת שכזו? בפרק זה, ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, מסביר מדוע זוכרים דווקא את הניצחון של ששת הימים ולא את החרדה הציבורית שאפיינה את התקופה שלפני פרוץ המלחמה? מהם שלבי החרדה הציבורית? מה קורה כאשר תוצאות המלחמה עולות על כל הציפיות והמדינה משלשת את שטחה? כיצד השתנתה התודעה של החברה הישראלית מתודעת נחיתות לתפיסת עליונות בתוך שישה ימים בלבד וכיצד שינוי תודעתי זה השפיע על זהותה של החברה הישראלית והתנהלותה במלחמת יום כיפור?

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence). לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות. התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה. בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא. קישורים: התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנות http://bit.ly/4fjZoQp מדריך לבניית איבר-על-שבב https://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700 הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס? https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/

בתוך 'אפר ואבק', האלבום הביוגרפי והאינטימי של יהודה פוליקר ושותפו לדרך יעקב גלעד נמצא גם שיר אחד זר לכאורה, הגרעין שממנו התחיל הפרויקט; השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". השיר נכתב בגטו ורשה על ידי ולדיסלב שְלֶנְגֶל, מי שזכה לַכינוי "משורר הגטו". מה ידעו בגטו על טרבלינקה? מתי נכתב השיר? איך הוא הגיע לידיהם של פוליקר וגלעד? אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסיפור המרתק הטומן בחובו השיר הזה.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; קריינות – נעמה גליל

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי - הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת ומציע גישה חדשה להתמודדות עם האתגרים. האזנה נעימה, עמית בן דור.

הפסקת האש עם החמאס והעיסקה לשחרור החטופים שהתגבשה במחצית חודש ינואר 2025, חידדה במידה רבה עוד יותר את הצורך לחקור ולבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לשבת הארורה ב 7 באוקטובר ולהשתלשלות האירועים בזירות הקרב השונות מאז.אלוף במיל. יעקב (מנדי) אור עסק רבות בתחקירים מבצעיים לאורך שירותו הצבאי ובמגוון רחב של מטלות ביקורת בתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה וראש החטיבה לביקורת מערכת הביטחון. בהתבסס על הניסיון העשיר שלו הוא מנתח למה נדרש להקים ועדת חקירה ממלכתית וללא דיחוי.

כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל

תקופת ההמתנה הייתה המשבר המדיני, הפוליטי והאישי המשמעותי ביותר עימו התמודד לוי אשכול. הוא נאלץ להתמודד עם חזיתות רבות בעת ובעונה אחת - לאזן בין לחץ ביטחוני ומדיני, להתמודד עם לחץ ציבורי ולשמור על קור רוח אל מול התנגדות פנימית שכמעט והובילה למרד גנרלים. בפרק זה, ד"ר יניב פרידמן, היסטוריון שעוסק בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ וחוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, מסביר על תהליך קבלת ההחלטות של אשכול ועל מה שניתן ללמוד ממנו, גם היום, על קבלת החלטות בעתות משבר.

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך" דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'. לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק? מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק? בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה בין מלחמה לעצי פרי? האם מדובר באידיאליזם הומניטרי או שמא יש לקרוא את החוק לאור התגובה של התנ"ך למעשים ולפרופוגנדה של אשור? מה משמעות העצים והקשר שלהם למלחמה בעולם העתיק? ולבסוף -מה הקריאה הנכונה לחלק זה של החוק על פי דעתה של פרופ' ואזנה? האם באמת מדובר בשאלה רטורית? או שמדובר ב"הוראות הפעלה" המצביעות בפני המצביא על הדרך הנכונה והחכמה שיש לנהוג בה במלחמה?

יכול להיות שאיש אחד נבלע על ידי לווייתן ונמצא - עדיין חי - כעבור ימים עדיין בבטן של הלווייתן?

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

תא"ל במיל. יובל בזק , חי במשך שנים על יד החשש המודחק שהבן שלו גיא עלול לשלם בחייו במלחמה ,שככל שלמד וחקר היא בלתי נמנעת. יובל פרס את תובנותיו והתריע מפני עימות אזורי בכל מסגרת אפשרית.בשמחת תורה תשפ"ה-2024, שנה מאז השבת הארורה שבה יובל שכל את בנו גיא ז"ל, נפגשנו איתו קבוצת חברים.

האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש ולחרדה חברתית ועונה על שאלות כמו האם טיפול אינטרנטי יכול למלא את החלל החסר? מה היתרונות של טיפול כזה? והאם טכנולוגיה בכלל ובתוכה הבינה המלאכותית יכולה להחליף את הטיפול המסורתי?

מהי הדרך ה"נכונה" לשמר מבנה עתיק? האם עלינו לנסות לשחזר את המבנה למצב בו היה בימי גדולתו - גם אם המשמעות היא להשתמש בחומרים ובטכניקות שלא היו זמינים לבנאים באותם הימים - או שמא עלינו לשאוף לאותנטיות מקסימלית, ולא לשנות דבר וחצי דבר מהמבנה המקורי? זו הדילמה שניצבת בפני אדריכלים ומהנדסי בניין מזה מאות שנים, והדילמה בה יתמקד פרק זה. האזנה נעימה, רן

כיצד השתנו פניה של הממלכתיות מתקופת אשכול ועד היום? בפרק זה, אבי וידרמן, יועץ אסטרטגי ויו"ר "יד לוי אשכול", מסביר ומפרק את המושג ומסביר מדוע דווקא לוי אשכול הוא נושא הדגל של הממלכתיות. מה המשמעות של מעבר ממנהיגות של בוני אומה למנהיגות של מנהלי מדינה? כיצד התמודד אשכול עם התנגדויות? והאם על רקע המציאות המורכבת שאנו חווים כיום, עדיין אפשרי לקיים מנהיגות ממלכתית, כזו המתייחסת לעם כולו?

"הבעיה היא לא איסוף הדאטה. הבעיה היא שלא מסתכלים על הדאטה", טוענים אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס ואמיר גרין, מנכ"ל וממייסדי חברת Mobideo. השניים התאחדו לפרק מיוחד, שיוגש בשני חלקים, ומציגים דוגמאות מרתקות שתומכות בטענה שדאטה אינה מותרות. "לקוחות רבים אינם מבינים שבעידן הנוכחי, עליהם לשנות שיטות ניהול – וזה קורה בכל התעשיות והארגונים", אומרים השניים, ומספקים טיפים לטיוב ולזיקוק הדאטה. וגם: איך קורה מצב שבו ארגון בוחן את הדאטה שלו, ומגלה שיש יותר מאמת אחת לכל שאלה?

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות. אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי. צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול". קישורים: להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת" https://arxiv.org/abs/2205.15409

ב-1 בינואר 2000 לא הגיע, כידוע, סוף העולם, וטוב שכך. אבל אנחנו נשארנו מבולבלים. האם באג 2000, שהעסיק את כולם בסוף שנות התשעים, היה טעות? הונאה? בדיחה? או סכנה מוחשית לשלומה של החברה המערבית?

איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום.

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה. בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים. במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו. זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו. האזנה נעימה, עמית.

בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני. מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום? מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה? על כך ועוד בפרק שלפנינו